כך תוכלו להעלים את דליות הרגליים

דליות ברגליים הן תופעה שכיחה, אשר מהווה פגם אסתטי ניכר, ובמקרים מסוימים גם גורמת לכאב ולאי נוחות. הסיבה המרכזית לה היא תורשתית, אך גורמים כמו חשיפה לחום ועודף משקל עשויים גם הם להביא להתפתחות דליות: אילו תסמינים יעידו על דליות ברגליים, כיצד ניתן למנוע ומהן דרכי הטיפול?כל התשובות

מאת: ד"ר איגור מנביץ'

30-50% מהנשים וכ-10-25% מהגברים סובלים מדליות ורידי הרגליים, תופעה המוכרת גם כאי ספיקה ורידית. דליות מתארות ורידים מיובלים ומוגדלים, הנגרמים בשל פגם בשסתומים החד כיוונים בוורידי הרגליים, המביא לחזרת הדם לכפות הרגליים, במקום אל הלב.

דליות ברגליים מהוות פגם קוסמטי ניכר, שעשוי לפגוע בתחושת הדימוי העצמי. בנוסף, דליות עשויות לגרום גם לכאב ואי נוחות רבה ואף להעיד על מחלות נוספות הקשורות בזרימת הדם.

מהם התסמינים שעשויים להעיד על דליות ברגליים?

זוהי תופעה לא נעימה ובהחלט לא אסתטית, הגורמת לא מעט סבל ומטרד למטופל:

מעבר למראה מוגדל ובולט של הורידים, דליות ברגליים עשויות להביא גם להרגשה של חום וגרד טורדני ברגל, נפיחות וכאבים והרגשה של רגל כבדה ועייפה. התופעות מחמירות בקיץ (לעומת החורף), בשעות הערב ובעת עמידה ממושכת במקום אחד. אצל נשים חלה החמרה בתסמינים בימי הוסת החודשית. בנוסף, עשויים להיות שינויים בצבע העור באזור, ובמצבים מתקדמים של המחלה עלולים אף להופיע פצעים אותם קשה לרפא. ייתכן גם דמם ספונטני מדליות מורחבות או דלקת של הורידים על רקע היווצרות קרישי דם בהם.

כיצד ניתן לאבחן?

אבחון המחלה נעשה באמצעות בדיקת אולטרה סאונד דופלקס, אשר ממפה את כל ורידי הרגל. בעזרתו, ניתן לאתר את הורידים הפגועים ובהתאם לכך גם להציע טיפול מתאים.

אילו גורמים עלולים להגדיל את הסיכוי לחלות במחלת ורידים?

נטייה תורשתית

למעשה, היסטוריה משפחתית של דליות ברגליים מגבירה את הסיכוי להתפתחותן.

עמידה ממושכת/ישיבה ממושכת

עמידה ממושכת או ישיבה סטטית, גורמת לדם להיאגר בתוך הוורידים ברגליים ולא להתנקז לכיוון הלב. במצבים אלה שרירי השוקיים אינם עובדים ביעילות ובשל כך אינם מצליחים לדחוף את הדם דרך הוורידים כלפי מעלה אל הלב. בנוסף, גם הרמת משקלים כבדים מהווה את אחד מגורמי הסיכון להתפתחות המחלה, זאת בשל העובדה שהיא מפעילה לחץ רב על ורידי הרגליים.

גיל

עם השנים, דפנות הוורידים מאבדות את הגמישות שלהן ורקמת החיבור, המהווה את הבסיס של מבנה המסתמים, נשחקת. בשל כך, בגילאים מתקדמים מחמירה מחלת הוורידים.

מין

דליות ברגליים נפוצות יותר בקרב נשים, זאת בשל שינויים הורמונאליים המתרחשים בזמן ההריון. במהלך ההריון רמת הורמון האסטרוגן בגוף עולה וגורמת להגדלת המרחק בין עלי המסתמים שבתוך הוורידים, לחזרת הדם אל הרגליים ולהתרחבות הוורידים.

עודף משקל

עודף משקל גם מהווה גם הוא גורם לפגיעה במערכת הוורידים וללחץ רב על הוורידים ברגליים.

חבלות ברגליים

מסתמי הוורידים עלולים להינזק כתוצאה מחבלות ברגליים.

חשיפה לחום קיצוני

חשיפה לחום קיצוני, לרבות מקלחות חמות בתדירות גבוהה, או שהייה תכופה בסאונה או בג'קוזי, גורמת להרחבת הוורידים ולאגירת הדם בהם, להחמרת הגרד ברגליים ואף לדימום ספונטני בשל הגרד הבלתי נשלט.

כיצד ניתן למתן את הסיכון להתפתחות אי ספיקה וורידית?

שמרו על משקל גוף תקין

הקפדה על משקל גוף תקין והימנעות מהשמנת יתר תורמים ביותר למניעת אי ספיקה וורידית.

בצעו פעילות גופנית

פעילות גופנית ובעיקר פעילות אירובית תורמת משמעותית לשיפור זרימת הדם בגוף בכלל, וניקוז ורידי ברגליים בפרט. הליכה אפילו בקצב רגיל, מחזקת את שרירי הרגליים ומקלה על החזר הדם ללב. גם שחייה ורכיבה על אופניים יכולים להיות מועילים מאוד.

הימנעו מישיבה או מעמידה ממושכת

הימנעות מישיבה או עמידה ממושכות ללא תזוזה או באותה זווית, הקפדה על שינוי תנוחה, העברת משקל הגוף מרגל לרגל, ביצוע תרגילי "דיווש" בכפות הרגליים, מסייעים מאוד בהפחתת הנפיחות ובהקלה על כובד ברגליים על ידי שיפור החזר הדם לכיוון הלב. בנוסף, גם ישיבה ברגליים שלובות לזמן ממושך עשויה לגרום להפרעה בזרימת הדם לרגליים, ועל כן חשוב להימנע ממנה.

הקפידו להרים את הרגליים

הרמה של הרגליים מעל גובה הלב בעת השינה או מספר פעמים ביום למשך 10-15 דקות, עשויה להקל על כובד ברגליים ולהפחית את הנפיחות והכאב על ידי שיפור החזר הדם לכיוון הלב. הדרך הנוחה לבצע זאת היא באמצעות הרמת רגליות של המיטה בכ-5 ס"מ או שימוש בכרים בזמן השינה.

מתנו את החשיפה לחום קיצוני

כאמור, אחד מגורמי הסיכון להתפתחות דליות הוא חשיפה לטמפרטורות גבוהות. הימנעו ממקלחות חמות במיוחד והשתדלו למתן את השהות בחללים חמים, כמו תא הסאונה.

מתי חשוב לפנות לרופא?

במצבים בהם קיים כאב בכפות הרגליים, בעכוז או בגב התחתון, אשר הולך ומחמיר בעיקר בהליכה, חשוב לפנות לרופא המתמחה בכירורגיית כלי דם לצורך אבחון ותכנון אסטרטגיית הטיפול.