חסימה בעורקי הרגליים: איך מאבחנים וכיצד ניתן לטפל?

כאבי רגליים שמקורם בהפרעה באספקת הדם לעורקי הרגליים נובעים ברובם מטרשת עורקים. טרשת עורקים היא תהליך הדרגתי הכולל הצטברות של רובד שומני על דפנות כלי הדם, המביא להיצרות שלהם ולנזק של המעטפת הפנימית. במצבה הקיצוני, טרשת עורקים מביאה לנזק משמעותי לכלי הדם.

טרשת עורקים בגפיים התחתונות מתבטאת בשלבים הראשוניים בצליעה ובכאבים ברגליים, בעיקר לאחר מאמץ או בהליכה. עם התקדמות המחלה, עוצמת הכאבים מתגברת והם עשויים להופיע גם במנוחה. חולים הסובלים מטרשת עורקים ברגליים נמצאים בסיכון להתפתחות טרשת בעורקים הכליליים עורקי מוח העצם וכתוצאה מכך גם להתקף לב ושבץ.

מהם התסמינים שיעידו על טרשת עורקים?

כאמור, בשלביה הראשוניים, טרשת עורקים בגפיים התחתונות תתבטא בצליעה ובכאבי רגליים שיופיעו לרוב לאחר הליכה. ככל שהמחלה מתקדמת, הכאב מחמיר, והוא יופיע גם במצבי מנוחה ובשנת הלילה. במקרים קיצוניים, עשויים להופיע כיבים ונמקים באזור.

כיצד מתבצע צנתור אבחנתי?

צנתור, מתבצע בהרדמה מקומית. במהלך הבדיקה, מוחדר צנתר דרך עורק המפשעה ועד לכלי הדם הנבדק ודרכו מוחדר חומר ניגוד המסייע לראות את אזור החסימה וחומרתה בדיוק רב באמצעות בדיקת רנטגן. לאחר הערכת החסימה, תתוכנן אסטרטגיית הטיפול.

איך ניתן לאבחן?

אבחון של בעיות בכלי הדם בגפיים התחתונות יתבצע בתחילה בעזרת בדיקה קלינית על ידי מומחה לכלי דם. לאחר מכן, תתבצע בדיקת אולטרה סאונד דופלר, הבוחנת את זרימת הדם שמגיע לרגליים, הן בזמן מנוחה ומאמץ. בנוסף, יתבצעו בדיקות הדמיה כמו סי טי אנג'יו או אם אר איי. איתור נקודת ההיצרות או החסימה יתבצע בעזרת צנתור אבחוני (אנגיוגרפיה).

איך מטפלים בחסימה בכלי הדם ברגליים?

אסטרטגיית הטיפול בחסימה בכלי הדם הפריפריאליים ברגליים תיקבע לאחר ביצוע אבחנה מקיפה, בתאם לאזור בו התפתחה החסימה וחומרת המחלה.

טיפול תרופתי

בקרב חולים המאובחנים בחסימה בשלביה הראשונים, וסובלים מתסמינים קלים עד בינוניים, יבחר בשלב הראשון טיפול תרופתי הנועד להפחתת גורמי הסיכון למחלה ולמניעה של פגיעה נוספת באורח החיים.

צנתור טיפולי

צנתור טיפולי מתבצע בדרך כלל בהרדמה מקומית במהלך בדיקת האנגיוגרפיה. במהלך הפעולה מוחדר צנתר דק וגמיש דרך עורק ראשי של המטופל, לרוב דרך עורק המפשעה או היד. הצנתר הוא מעין צינור דקיק שבקצהו קיים בלון זעיר. לאחר הגעת הצנתר אל אזור החסימה שאותר, מנפחים את הבלון וכתוצאה מכך "נדחפים" דפנות העורק ונפתחת החסימה בו. כדיי להפחית את הסיכון להיצרות מחודשת ולשמור על כלי הדם פתוח, לעיתים ישתמשו בתומכנים (סטנטים) שנועדו למניעת חסימה חוזרת. * מעבר לצנתור הטיפולי, קיימות פעולות כירורגיות נוספות שנועדו לטיפול בחסימת עורקי הרגליים:

ניתוח שחזור עורקי

ניתוח זה מתבצע בדרך כלל בהרדמה כללית. במהלכו מתבצעת מעקף לאזור החסימה, וחיבור של הוריד החולה במידה ומתאים לצורך יצירת מעקף בין קטע הקרוב הפתוח של העורק לפני החסימה ובין קטע של אותו עורק לאחר החסימה. במקרים מסוימים יתבצע חיבור באמצעות צינור סינטטי, אך פעולה זו מומלצת פחות בשל אחוזי הצלחה נמוכים ביחס למעקף הורידי וסיכון גבוה יותר להתפתחות זיהומים.
במקרים בהם קיימת חסימה קיצונית שלא מאפשרת שחזור ניתוחי, מבצעים ניתוח בשם "סימפטקטומיה לומברית" הכולל כריתה או הרס של השרשרת העצבים הסימפטטית הנמצאת באזור הגב התחתון. הפעולה מסייעת להרחבת כלי הדם הקטנים וכתוצאה מכך עשויה לשפר את אספקת הדם לרגל ומסייעת בהורדת הכאב בצורה משמעותית. למרבה הצער, הניתוח מתאים לאחוז נמוך מאוד של המטופלים והשפעתו חלקית בלבד.

מתי חשוב לפנות לרופא?

במצבים בהם קיים כאב בכפות הרגליים, בעכוז או בגב התחתון, אשר הולך ומחמיר בעיקר בהליכה, חשוב לפנות לרופא המתמחה בכירורגיית כלי דם לצורך אבחון ותכנון אסטרטגיית הטיפול.