מהן דליות ורידים?

בגוף שלנו קיימים שלושה סוגי כלי דם: עורקים, ורידים וכילים לימפאטיים. תפקידם להעביר לאיברים דם מהלב דרך העורקים ולספק החזרה וניקוז הדם עם פסולת תאית בחזרה ללב, דרך הורידים ודרכי הלימפה.

דם שהוחזר דרך הורידים ברגליים אינו יורד בחזרה בעת עמידה או ישיבה בשל קיום מסתמים חד כיווניים הממוקמים כל כמה סנטימטרים בורידים. בעת אי ספיקה ורידית ברגליים המסתמים נהרסים ואינם מסוגלים למנוע חזרת הדם תחת כוח הכבידה והדם מתווסף ו"עומד" בורידים ברגליים. עם הזמן הורידים הופכים למורחבים ובולטים ונקראים דליות ברגליים.

התסמינים של דליות בורידים

זוהי תופעה לא נעימה ובהחלט לא אסתטית, הגורמת לא מעט סבל ומטרד למטופל:

הרגשה של חום וגרד טורדני ברגל

אצל נשים חלה החמרה בימי המחזור

נפיחות וכאבים

שינוים בצבע העור (מאדום לחום ושחור), במצבים מתקדמים של המחלה אף הופעת פצעים קשיי ריפוי

הרגשה של רגל כבדה ועייפה

יתכן גם דמם ספונטני מדליות מורחבות או דלקת של הוורידים על רקע היווצרות קרישי דם בהם

התופעות מחמירות בקיץ (לעומת החורף), בערב ובעת עמידה ממושכת במקום אחד

אבחון דליות ורידים

אבחון המחלה נעשה באמצעות אולטרה-סאונד דופלקס, באמצעותו ממפים את כל ורידי הרגל. מיפוי זה מאפשר לאתר את הוורידים שנפגעו ולהציע את הטיפול המתאים.

גורמים לדליות ורידים

גורמים העלולים להגדיל את הסיכוי לחלות במחלת ורידים:

נטייה תורשתית – כנראה הגורם המשמעותי המתבטא בעיקר עם:
גיל – עם השנים, דופן הוריד "מתבלה" ומאבד את האלסטיות שלו. כמו כן, רקמת החיבור, שהיא הבסיס של מבנה המסתמים – מתיישנת, לכן בגילאים מתקדמים המחלה מחמירה.
יש לציין שאי ספיקה אינה פוסחת גם בגילאים צעירים בעיקר בקרב בני משפחות בעלי נטייה תורשתית מובהקת ושסובלות ממנה במשך דורות.

עודף משקל – עודף משקל גורם ללחץ רב על הורידים ברגליים, ובכך פוגע במערכת הורידים.
הרמת משקולות כבדים מעבירה לחץ גבוה לורידי הרגליים ומהוות את אחד מגורמי הסיכון להתפתחות המחלה.

עמידה או ישיבה ממושכת – עמידה ממושכת או ישיבה, במיוחד ללא תנועה, גורמת לדם להיאגר בתוך הורידים ברגליים ולא להתנקז לכיוון הלב, מכיוון ששריריי השוקיים אינם עובדים במצבים הללו ולא מצליחים לדחוף ביעילות את הדם דרך הורידים כלפי מעלה אל הלב.
מצב דומה קורה גם בנעילת נעלי עקב גבוה שמנטרלות את פעולת שרירי השוקיים.

מין – נפוץ יותר בקרב נשים בשל שינוים הורמונאלים והמודינאמיים בעת ההריונות הרבים,רמת האסטרוגנים הגבוהה גורמת להתרחבות הורידים – העלים של המסתמים שבתוך הורידים מתרחקים אחד מהשני ולא מסוגלים למנוע החזר הדם לרגליים.
חבלות ברגליים – מסתמים עלולים להינזק מחבלות ברגליים.
חשיפה לחום קיצוני – חשיפה לחום קיצוני כגון מקלחות חמות, סאונה וג'קוזי גורמים להרחבת הוורידים ואגירת דם בהם, החמרה בגרד ברגליים ואפילו דמם ספונטני בעקבות הגרד הבלתי נשלט.

לא ניתן לשנות נטיה גנטית אך ניתן לנסות ולשלוט בגורמי הסיכון ובדרך הזאת להקטין בצורה ניכרת אפשרות של הופעת אי ספיקה וורידית:

פעילות גופנית ובעיקר פעילות אירובית תורמת משמעותית לשיפור זרימת הדם בגוף בכלל וניקוז ורידי ברגליים בפרט. הליכה אפילו בקצב רגיל, מחזקת את שרירי הרגליים ומקלה על החזר הדם ללב. גם שחייה ורכיבת אופניים יכולים להיות מועילים מאוד

הימנעות מחשיפה לחום קיצוני

הימנעות מישיבה או עמידה ממושכות ללא תזוזה או באותה זווית, הקפדה על שינוי תנוחה, העברת משקל הגוף מרגל לרגל, ביצוע תרגילי "דיווש" בכפות הרגליים מסייעים מאוד בהפחתת הנפיחות ובהקלה על כובד ברגליים על ידי שיפור החזר הדם לכיוון הלב

הקפדה על משקל גוף תקין והימנעות מהשמנת יתר תורמים ביותר למניעת אי ספיקה ורידית

הרמה של הרגליים מעל גובה הלב בעת השינה או מספר פעמים ביום למשך 10-15 דקות עשויה להקל על כובד ברגליים ולהפחית את הנפיחות והכאב על ידי שיפור החזר הדם לכיוון הלב. הדרך הנוחה לבצע זאת על ידי הרמת רגליות המיטה כ-5 ס"מ או שימוש בכרים

הימנעות מישיבה ברגליים משולבות לפרקי זמן ממושכים שכולה לגרום להפרעה בזרימת הדם לרגליים וחזרה

מתי חשוב לפנות לרופא?

במצבים בהם קיים כאב בכפות הרגליים, בעכוז או בגב התחתון, אשר הולך ומחמיר בעיקר בהליכה, חשוב לפנות לרופא המתמחה בכירורגיית כלי דם לצורך אבחון ותכנון אסטרטגיית הטיפול.