בגוף שלנו קיימים 3 סוגי כלי דם שהם עורקים ,ורידים וכילים לימפאטים. תפקידם להעביר לאיברים דם מהלב דרך העורקים ולספק החזרת ניקוז דם עם פסולת תאית בחזרה ללב דרך הורידים ודרכיי הלימפה.

דליות ורידים

דם שהוחזר דרך הורידים ברגליים אינו נופל בחזרה בעת עמידה או ישיבה בשל קיום מסתמים חד כיווניים שממוקמים כל כמה סנטימטרים בורידים. בעת אי ספיקה ורידית ברגליים המסתמים נהרסים ואינם מסוגלים כבר למנוע חזרת הדם תחת כוח הכבידה והדם מתווסף ו"עומד" בורידים ברגליים .עם הזמן הורידים הופכים למורחבים ובולטים ונקראים דליות ברגליים.

התסמינים של דליות ורידים

זוהי תופעה לא נעימה ובהחלט לא אסתטית, הגורמת לא מעט סבל ומטרד למטופל:

הרגשה של חום וגרד טורדני ברגל, נפיחות וכאבים והרגשה של רגל כבדה ועייפה. התופעות מחמירות בקיץ (לעומת החורף), בערב ובעת עמידה ממושכת במקום אחד.

אצל נשים חלה החמרה בימי המחזור.

שינוים בצבע העור (מאדום לחום ושחור) ואפילו במצבים מתקדמים של המחלה הופעת פצעים קשיי ריפוי .

יתכן גם דמם ספונטני מדליות מורחבות או דלקת של הורידים על רקע היווצרות קרישי דם בהם.

אבחון המחלה נעשה באמצעות אולטרה-סאונד דופלקס, שבאמצעותו ממפים את כל ורידי הרגל. מיפוי זה מאפשר לאתר את הורידים שנפגעו ולהציע את הטיפול המתאים.

מהן דליות ורידים?

בגוף שלנו קיימים שלושה סוגי כלי דם: עורקים, ורידים וכילים לימפאטיים. תפקידם להעביר לאיברים דם מהלב דרך העורקים ולספק החזרה וניקוז הדם עם פסולת תאית בחזרה ללב, דרך הורידים ודרכי הלימפה.

דם שהוחזר דרך הורידים ברגליים אינו יורד בחזרה בעת עמידה או ישיבה בשל קיום מסתמים חד כיווניים הממוקמים כל כמה סנטימטרים בורידים. בעת אי ספיקה ורידית ברגליים המסתמים נהרסים ואינם מסוגלים למנוע חזרת הדם תחת כוח הכבידה והדם מתווסף ו"עומד" בורידים ברגליים. עם הזמן הורידים הופכים למורחבים ובולטים ונקראים דליות ברגליים.

גורמים העלולים להגדיל את הסיכוי לחלות במחלת ורידים:

נטייה תורשתית – כנראה הגורם המשמעותי שמתבטא בעיקר עם:

גיל – עם השנים, דופן הוריד "מתבלא" ומאבד את האלסטיות שלו, כמו כן, רקמת החיבור שהיא בסיס של מבנה המסתמים מתיישנת, לכן בגילאים מתקדמים המחלה מחמירה.

יש לציין שאי ספיקה אינה פוסחת גם בגילאים צעירים בעיקר בקרב בני משפחות בעלי נטייה תורשתית מובהקת ושסובלות ממנה במשך דורות .

עודף משקל – עודף משקל גורם ללחץ רב על הורידים ברגליים, ובכך פוגע במערכת הורידים.

הרמת משקולות כבדים מעבירה לחץ גבוה לורידי הרגליים ומהוו את אחד מגורמי הסיכון להתפתחות המחלה

עמידה ממושכת/ישיבה ממושכת – עמידה ממושכת או ישיבה במיוחד ללא תנועה גורמת לדם להיאגר בתוך הורידים ברגליים ולא להתנקז לכיוון הלב מכיוון ששריריי השוקיים אינם עובדים במצבים הנ"ל ולא מצליחים לדחוף ביעילות את דם דרך הורידים כלפי מעלה אל הלב.

מצב דומה קורה גם בנעילת נעלי עקב גבוה שמנטרלות את פעולת שרירי השוקיים.

מין – נפוץ יותר בקרב נשים בשל שינוים הורמונאלים והמודינאמיים בעת ההריונות הרבים,רמת האסטרוגנים הגבוהה גורמת להתרחבות הורידים – העלים של המסתמים שבתוך הורידים מתרחקים אחד מהשני ולא מסוגלים למנוע החזר הדם לרגליים.

חבלות ברגליים – מסתמים עלולים להנזק מחבלות ברגליים .

חשיפה לחום קיצוני – חשיפה לחום קיצוני כגון מקלחות חמותסאונהג'קוזי גורמים להרחבת הורידים ואגירת דם בהם,החמרה בגרד ברגליים ואפילו דמם ספונטאני בעקבות הגרד הבלתי נשלט.

לא ניתן לשנות נטיה גנטית אך ניתן לנסות ולשלוט בגורמי הסיכון ובדרך הזאת להקטין בצורה ניכרת אפשרות של הופעת אי ספיקה ורידית:

פעילות גופנית ובעיקר פעילות אירובית תורמת משמעותית לשיפור זרימת הדם בגוף בכלל וניקוז ורידי ברגליים בפרט. הליכה אפילו בקצב רגיל, מחזקת את שרירי הרגליים ומקלה על החזר הדם ללב. גם שחייה ורכיבת אופניים יכולים להיות מועילים מאוד.

הקפדה על משקל גוף תקין והימנעות מהשמנת יתר תורמים ביותר למניעת אי ספיקה ורידית.

הימנעות מישיבה או עמידה ממושכות ללא תזוזה או באותה זווית, הקפדה על שינוי תנוחה, העברת משקל הגוף מרגל לרגל, ביצוע תרגילי "דיווש" בכפות הרגליים מסייעים מאוד בהפחתת הנפיחות ובהקלה על כובד ברגליים ע"י שיפור החזר הדם לכיוון הלב.

הימנעות מחשיפה לחום קיצוני .

הרמה של הרגליים מעל גובה הלב בעת השינה או מספר פעמים ביום למשך10-15 דקות -עשויה להקל על כובד ברגליים ולהפחית את הנפיחות והכאב ע"י שיפור החזר הדם לכיוון הלב. הדרך הנוחה לבצע זאת ע"י הרמת רגליות של המיטה כ5 ס"מ או שימוש בכרים.

הימנעות מישיבה ברגליים משולבות לפרקי זמן ממושכים שכולה לגרום להפרעה בזרימת הדם לרגליים וחזרה.

שיטות טיפול בדליות ורידים

טיפול בלייזר תוך ורידי – הטיפול המתקדם ביותר לטיפול באי ספיקה ורידית. ניתוח הלייזר לטיפול בוורידים אינו כואב, החדרת המחט מתבצעת בדייקנות תחת הנחיית אולטרא-סאונד בהרדמה מקומית באזור המטופל, וטשטוש.

בטיפול מוחדר סיב אופטי לוריד הפגום מגובה הברך ועד למפשעה. הסיב המוחדר מחובר למכשיר לייזר המעביר קרן לייזר והיא זו המעלה את הטמפרטורה בתוך הווריד לכ- 240 מעלות צלזיוס. דופן הווריד מתכווץ ונשרף, בזמן שמכשיר הלייזר מושך בחזרה את הסיב האופטי החוצה, במהירות של 1 או 2 מילימטר לשנייה. תוך מספר שבועות הגוף סופג את שאריות הוריד, כך שלאחר מספר חודשים הווריד נעלם. מאזור החדירה ועד כף הרגל נוהגים לשלב שליפות עדינות, הזרקות קצף או סגירה עם סיבי לייזר זעירים. הטיפול מבוצע בחדר ניתוח ואינו ניתן לביצוע לאחר ניתוח ורידים קודם.

זמן ההחלמה הוא קצר : יומיים-שלושה. לאחר מכן, יש לגרוב גרב אלסטית במשך היום (לא בלילה) למשך כשבוע ימים. מומלץ להקפיד לבצע פעילות גופנית (הליכות), על מנת לשמור על תנועה וזרימת דם תקינה. יש להימנע מעמידה ממושכת.

טיפול בגלי רדיו תוך ורידי (RF) – הניתוח בטכנולוגית גלי הרדיו הוא בין המתקדמות בעולם. ניתוח הלייזר לטיפול בוורידים אינו כואב, החדרת המחט מתבצעת בדייקנות תחת הנחיית אולטרא-סאונד בהרדמה מקומית באזור המטופל, וטשטוש.

למעשה טיפול זה זהה לטיפול בלייזר אלא שבטיפול זה נעשה שימוש בסיב של גלי רדיו. בטיפול מוחדר סיב אופטי לוריד הפגום מגובה הברך ועד למפשעה. הודות למנגנון מבוקר, הסיב המוחדר בתוך הווריד מעלה את הטמפרטורה בצורה הדרגתית ל120 מעלות זלציוס, הטמפרטורה הגבוהה פוגעת בדופן של הווריד, הווריד מתכווץ ונסתם ולאורך הזמן נספג ונעלם.
הקטטר נשלף 7 ס"מ החוצה, ובנוסף קיימת חזרה על פעולה זו מספר פעמים, במשך 20 שניות בכל קטע.
הרקמות המצויות סביב הווריד נמצאות בטמפרטורה של 50 מעלות, כך הן אינן נפגעות, דבר המונע כוויות לאחר הטיפול.
בשיטה זו נסגרים הוורידים החולים כתוצאה מחימום הווריד על ידי אנרגיה המופקת מגלי רדיו, אנרגיה זו מחממת את דופן הווריד. הווריד נפגע, מתכווץ ונסתם ולאורך הזמן נספג בגוף ונעלם.
יתרונו בעיקר בדליות מאוד גדולות ושטחיות ללא חשש לפיגמנטציה . הודות לטמפרטורה הנמוכה בווריד (לעומת ניתוח לייזר), אין חשש בפגיעת חום לרקמות הנמצאות מסביב לווריד המטופל או לכאב לאחר הפעולה.
זמן ההחלמה באמצעות טכנולוגיה זו הינו מהיר. דרך הטיפול בשיטה זו מאפשרת למטופל לחזור לשגרה יומיומית כמעט באופן מידי. לאחר הניתוח המטופל ישוחרר לאחר כשעה ויהיה מסוגל לחזור לשגרה במהירות. לאחר מכן, יש לגרוב גרב אלסטית במשך היום (לא בלילה) למשך כשבוע. מומלץ להקפיד לבצע פעילות גופנית (הליכות), על מנת לשמור על תנועה וזרימת דם תקינה. יש להימנע מעמידה ממושכת.

טיפול בקצף (הזרקת קצף מונחית אולטרא-סאונד) – תחת הנחיית אולטרא סאונד מוחדרת מחט לוריד המכילה חומר – סקלרוזנט מוקצף (דמוי אלכוהול) אשר פוגע בדופן הפנימי של הוריד כדי שלא יזרום בו דם. כתוצאה מכך, נוצרת דלקת פנימית שמכווצת מיידית את הוריד ובהמשך הוריד המוזרק נספג בגוף ונעלם. החומר המוחדר נראה כקצף סמיך (דמוי קצף גילוח). הקצף הוא אחיד וסטרילי ונוצר מעירוב התרופה עם אויר.
הקצף מוזרק לשורשים בעומק ולא לוורידים הנראים לעין, משם הוא מתפשט. בריכוזים ונפחים שונים ניתן לטפל בכל הורידים. הטיפול מתבצע במספר פגישות עם מרווח של כחודש לפחות בין המפגשים.

טיפול זה מבוצע במרפאת הרופא ולא בחדר ניתוח והחולה חוזר לשגרה באופן מיידי. לאחר מכן, יש לגרוב גרב אלסטית במשך היום (לא בלילה) למשך כמס' שבועות עד לסיום הטיפול.
זהו הטיפול היחידי שניתן לבצע לאחר כישלון טיפולי קודם (ניתוח, לייזר או גלי רדיו). הטיפול היחידי לדליות בשוק וניתן לחזור עליו בקלות.
חסרונות הטיפול: דורש מספר פגישות ותחזוקה (2-6). הספיגה של הוורידים לאחר הטיפול לוקחת מספר חודשים. כשמדובר על וורידים מאוד שטחיים על פני העור, אפשר לחוש את הווריד הסתום כגוש נוקשה, בשבועות הראשונים האזור רגיש ונראה לעין ותתכן אדמומיות וכאבים, סימפטומים אלו נחלשים במשך הזמן.
תתכן פיגמנטציה (התכהות בגוון העור) באזור ספיגת הוורידים השטחיים, כתוצאה של ספיגת המוגלובין, שהוא פיגמנט המצוי בדם ונתפס בתוך הווריד הסתום, הפיגמנטציה מתבהרת ונעלמת במשך הזמן.

טיפול בקיטור (אדי מים) – טיפול חדשני, מתבצע בהרדמה מקומית של הווריד וטשטוש.
תחת הנחיית אולטרא סאונד מוחדר סיב עדין שבקצהו חורים קטנים ובלתי נראים לוריד הספון (כמו בלייזר או בגלי רדיו) דרכו מוזרם קיטור בחום גבוה (כ-130 מעלות צלזיוס ) אשר גורם לנזק בדופן הפנימית של הוריד והורס את הוריד.
יתרונו הבולט הוא האפשרות לטיפול בענפים מרובים ללא פיגמנטציה מאחר ולא מוחדר כל חומר זר (גופנו מורכב מ-70% מים).
זמן ההחלמה באמצעות טכנולוגיה זו הינו מהיר. דרך הטיפול בשיטה זו מאפשרת למטופל לחזור לשגרה יומיומית כמעט באופן מידי. לאחר הניתוח המטופל ישוחרר לאחר כשעה ויהיה מסוגל לחזור לשגרה במהירות. לאחר מכן, יש לגרוב גרב אלסטית במשך היום (לא בלילה) למשך כשבוע. מומלץ להקפיד לבצע פעילות גופנית (הליכות), על מנת לשמור על תנועה וזרימת דם תקינה. יש להימנע מעמידה ממושכת.